פסק-דין בתיק ת"ק 6300/03

התובע הגיש ארבע תביעות שונות כנגד הנתבעות בטענה כי הנתבעות חייבות לו כספים בגין שירותי שמירה שהעניק להן במועדים שונים בשנים 2000 - 2003.

בדיון שהתנהל ביום 3/8/03 החלטתי לאחד את הדיון בתיקים אלה.

טענו הנתבעות טענה מקדמית (למעט נתבעת 2 אשר בהעדר המצאה כדין לא התייצבה לדיון ולא הגישה כתב הגנה) על פיה דין התביעות להמחק על הסף כיוון שהגוף שסיפק את שירותי השמירה הוא חברת מאי בטחון בע"מ, חברה פרטית שמספרה 512808767. כיוון שבהתאם לסעיף 60 (א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד 1984  - בית המשפט לתביעות קטנות מוסמך לדון אך ורק בתביעה אזרחית שהגיש יחיד ולא חברה, וכיוון שעילת התביעה שייכת לחברה, הרי שעל החברה להגיש תביעה מתאימה בבית משפט השלום.

הנתבעת 4 אף צירפה עותק מפסק הדין  של כבוד השופטת ניב ריבה מיום 3/2/02 על פיו נקבע, בהתייחס לאותו חוב בדיוק בגינו הוגשה תביעה מס' 6303/03, כי התביעה בגין חוב זה צריכה להיות מוגשת על ידי חברת מאי בטחון בע"מ לבית משפט שאינו בית משפט לתביעות קטנות.

התובע טען, כתגובה, כי שירותי השמירה שניתנו לנתבעות לא ניתנו ע"י החברה אלא על ידו באופן אישי. התובע טען כי הוא פועל למתן שירותי שמירה, הן באופן אישי והן במסגרת חברת מאי - בטחון בע"מ.

לאור טענת התובע, ניתנה לו אפשרות להמציא לבית המשפט מסמכים אשר יתמכו בטענתו זו.

ביום 6/8/03 המציא התובע מספר מסמכים אשר לטענתו מחזקים את גירסתו.

בין מסמכים אלו: מכתב מאת מר איתן מאירי - יועץ; אישור רואה חשבון על כך שלתובע תיקים אישים במס הכנסה ומע"מ המתנהלים ע"ש מספר תעודת הזהות שלו (303597033); אישור לצורך ניכוי מס ואישור על ניהול פנקסי חשבונות כדין ע"ש מאי בטחון בע"מ ואישורים דומים ע"ש התובע  וכמו כן רישיונות תאגיד לשירותי שמירה לשנים 2002 - 2003 ע"ש "מאי בטחון בע"מ", ח.פ. 512808767. עוד צורף ריכוז חשבוניות המתייחס לנתבעת 2 שעל גביו מופיע באנגלית השם "MAY SECURITY COMPANT LTD."  .

בסעיף 18 (א) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב - 1972 (להלן: "החוק") נקבע כדלקמן:

"לא יקיים אדם משרד לשירותי שמירה ולא יארגן שירותי שמירה אלא אם יש בידו רישיון לכך מאת הועדה".  הועדה היא ועדת רישוי, כמשמעותה בסעיף 2 לחוק.

מעיון במסמכים שהוגשו על ידי התובע עולה כי הגוף אשר לו קיים הרישיון הנדרש על פי דין הוא חברת מאי בטחון בע"מ. כיוון שכך, חזקה היא שהגוף אשר מורשה על פי דין לתת את שירותי השמירה הנדרשים הוא זה שגם נתן אותם בפועל. אם קיים חוב כלשהו בגין מתן שירותי השמירה, הרי שהחוב יכול להיות של אותו גוף בלבד.

יתכן שהתובע מנהל עסקים נוספים במסגרת אחרת וכעוסק מורשה עצמאי, אך כיוון שלא הוכיח כי הוא מורשה לתת שירותי שמירה וכיוון שלא הציג כל ראיות התומכות בכך שהנתבעות חייבות לו, באופן אישי, סכומים כלשהם בגין שירותים שניתנו על ידו באופן אישי הרי שלא הוכחה כל עילת תביעה הקיימת לתובע כלפי הנתבעות.

כאמור בפסק הדין של השופטת ניבה ריב, חברת מאי בטחון בע"מ רשאית להגיש תביעותיה ככל שתמצא לנכון, אך אין היא רשאית לעשות זאת בבית המשפט לתביעות קטנות.

אשר על כן אני מורה על מחיקת התביעות כנגד הנתבעים בגין העובדה שאין כתבי התביעה מצביעים על עילת תביעה.

התובע ישלם הוצאות משפט בסך 350 ש"ח לכל אחת מהנתבעות 3 ו-4. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא עותק פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום ט' באב, תשס"ג (7 באוגוסט 2003) בהעדר הצדדים.